שלא נפסיק להאמין בהם

"אני לא יודעת כבר מה לעשות ועם מי לדבר",
שיתפה אותי בכאב אמא מדהימה.

"הוא סובל מהצקות, זורקים לו מילים פוגעות.
ואז הוא מגיע הביתה ומתפרץ."

הקשבתי וכל כך כאבתי איתה. זה כל כך מתסכל שהבן שלך חווה חוויות חברתיות לא נעימות, וכאמא את מרגישה חסרת אונים מלעזור לו. 😔

הצעתי לה שניפגש, נשמע גם אותו. נבין יותר במה מדובר, כי המחנכת רואה את הדברים אחרת.

אבל היא אמרה בכאב:
"היא אפשר לדרוש ממנו להיפגש או להתאמץ.
הוא כבר חווה מספיק כאב בעבר שלו."

ויחד עם הכאב והאמפתיה,
אני יודעת שאי אפשר לעזור רק "מסביב".
ובסיפור החברתי יש שני צדדים לפחות.
וכדי לתת לו כלים להתמודד, להדריך אותו,
לחזק אותו.

צריך- גם אותו!!‼️

הוא חלק משמעותי בסיפור הזה.
עם כל הרצון להגן על ילדינו מכל פגיעה,
אנחנו צריכים לצייד אותם בכלים להתמודדות נכונה, לגדל אותם.
מתוך אמון גדול ביכולות שלהם לגדול ולהתפתח.

כאשר אנחנו מאמינים בכוחות שלהם, גם הם יצליחו להאמין בעצמם,
ובע"ה להמשיך לגדול גם בכוחות הנפש שלהם בשדה החברתי.

נראה לנו לפעמים שיותר "קל" לתקן את האחרים.
בוודאי שצריך לטפל ולעצור גם אותם!!!

ויחד עם זאת, לזכור שגם הילדים שלנו צריכים לקדם בעצמם משהו שיוכל לעזור להם בהתמודדות שלהם.✨